א. כוונה בתפילה
המתפלל צריך לכוון בלבו פירוש המילים שהוא מוציא בשפתיו, ולחשוב כאילו הוא עומד לפני השכינה.
(שו״ע או״ח סי׳ צ״ח ס״א)
ב. הצמדת הרגליים
בשעת תפילת שמונה עשרה יש לכוון את הרגליים זו לצד זו, כאילו אינן אלא רגל אחת, כדי להידמות למלאכים.
(שו״ע או״ח סי׳ צ״ה ס״א)
ג. תפילה בלחש
תפילת שמונה עשרה נאמרת בלחש: המתפלל ישמיע את המילים לאוזניו, אך לא יגביה את קולו.
(שו״ע או״ח סי׳ ק״א ס״ב)
ד. לעבור לפני המתפלל
אסור לעבור בתוך ארבע אמות לפני אדם העומד בתפילת שמונה עשרה.
(שו״ע או״ח סי׳ ק״ב ס״ד)
ה. אין מפסיקים בתפילה
העומד בתפילת שמונה עשרה אינו מפסיק בדיבור, ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו — לא ישיבנו.
(שו״ע או״ח סי׳ ק״ד ס״א)
ו. הכריעות בתפילה
כורעים בתחילת ברכת אבות ובסופה, וכן בתחילת ברכת מודים ובסופה. אין להוסיף כריעות במקומות אחרים כפי רצונו של המתפלל.
(שו״ע או״ח סי׳ קי״ג ס״א)
ז. בקשות אישיות
רשאי אדם להוסיף בקשות אישיות בתפילת שמונה עשרה במקומות שקבעו חכמים, ובפרט בברכת ״שומע תפילה״, שבה יכול לבקש את צרכיו.
(שו״ע או״ח סי׳ קי״ט ס״א)
ח. שלוש פסיעות לאחור
בסיום תפילת שמונה עשרה כורע המתפלל ופוסע שלוש פסיעות לאחור, ולאחר מכן אומר: ״עושה שלום במרומיו…״
(שו״ע או״ח סי׳ קכ״ג ס״א)
